בניגוד לסוגי סרטן אחרים, שגילויים מחייב ניתוח מידי להסרת הגידול – במקרה של סרטן ערמונית ניתן גם לטפל באמצעות השגחה ומעקב בלבד. מהם התסמינים לסרטן הערמונית וכיצד מחליטים האם להסיר גידול בערמונית? כלים חדשים ומתוחכמים מסייעים בקבלת החלטה מושכלת.
סרטן ערמונית
סרטן הערמונית, כשמו כן הוא, סרטן המתפתח בבלוטת הערמונית (פרוסטטה) וכיום הוא מהווה את סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים, לרוב מגיל 50 ומעלה. בישראל כל גבר עשירי עלול לחלות במחלת הסרטן בערמונית ולמעשה, לכשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב הגברים מעל גיל 80, ישנם תאים סרטניים בערמונית.
בניגוד לסוגי סרטן אחרים, הימצאותם של תאים סרטניים בערמונית נחשבת למצב נפוץ למדי ובמצבים רבים, גילוי של תאים אלו אינו מחייב ניתוח להסרת הגידול, אלא השגחה ומעקב.
ממה נגרם סרטן הערמונית?
הסיבה הספציפית להתפתחות תאים סרטניים בבלוטת הערמונית אינה ידוע. עם זאת, נמצאו כמה גורמים שמעלים את שכיחות המחלה:
- היסטוריה משפחתית – סרטן הערמונית אינו תורשתי אך הסיכונים בקרב גברים שבמשפחתן מישהו מקרבה ראשונה (אב, אח) חלה בערב, גבוהים פי שניים.
- גיל – הסיכוי לחלות עולה עם הגיל, כאשר גיל הסיכון העיקרי הוא מעל ל-50.
- תזונה ואורך חיים – יש מחקרים המצביעים על קשר בין תזונה להתפתחות סרטן הערמונית אך אין הוכחה חותכת בנושא. ממחקרים עולה כי שתיית תה ירוק באופן קבוע מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. ככלל, הקפדה על אורך חיים בריא ותזונה נכונה חשובה לבריאות.
- מוצא אתני – שכיחות המחלה בקרב גברים אפרו-אמריקאים גבוהה במיוחד, אחריה בקרב גברים לבנים ולבסוף עם האחוזים הנמוכים ביותר – גברים ממוצא אסייתי.
אבחון המחלה
עם התעוררות סימנים לסרטן הערמונית, יש לאבחן את הסרטן באמצעות לקיחת דגימת רקמה. תוצאה חיובית בביופסיה של הערמונית, משמעותה כי נתגלו תאי סרטן בבלוטה.
בניגוד לבדיקות דם לבירור רמת חלבון הערמונית PSA, כאשר מקבלים בביופסיה של הפרוסטטה תשובה חיובית (הבאה לידי ביטוי במספר בשם “דירוג גליסון”) – משמעותה היא כי נתגלו אצל המטופל תאים סרטניים, וכי זהו ממצא ודאי.
טכנולוגיות מתוחכמות שנכנסו לאחרונה לעולם הרפואה, מאפשרות לנו להציע רפואה מותאמת אישית, באמצעותה ניתן להעריך טוב יותר את הסיכון הקונקרטי של המטופל הספציפי להתקדמות המחלה, כלים אלו כוללים בדיקות גנטיות כמו OncoTypeDX, שיחד עם הנתונים הקליניים, מאפשרים לקבל החלטה חכמה יותר ולהימנע מטיפולים מיותרים .
טיפול בסרטן הערמונית
בניגוד לסוגי סרטן רבים אחרים (למשל: סרטן הקיבה), שם גילוי של המחלה מחייב ניתוח לכריתת הגידול – בסרטן ערמונית התמונה שונה. תאי סרטן ערמונית יכולים להיות “שקטים” ו”עצלים” וכלל לא להפריע למטופל להגיע לשיבה טובה בבריאות מלאה.
לכאורה, כדי להיות ב”ראש שקט”, אפשר לטפל (באמצעות קרינה, ניתוח וכד’) בכל מי שיש לו סרטן ערמונית – אולם הטיפולים עלולים לכלול תופעות לוואי, כמו פגיעה במתן השתן או בזקפה.
כאשר מודיעים למטופל שהגיע למרפאה עם סימנים לסרטן הערמונית כי נתגלה אצלו סרטן, התחושה הכללית היא שהשמיים נופלים עליו. מיד לאחר מכן, במרבית המקרים, הוא ירצה לטפל בבעיה ולהרחיק אותה מגופו: באמצעות ניתוח פתוח, ניתוח רובוטי, טיפולי קרינה וכך הלאה.
אז לא חייבים ניתוח?
תאורטית, ההיגיון הרפואי מחייב טיפול בכל מקרה שהתגלה עם סרטן (נניח: להפנות את כולם לניתוח להסרת הבלוטה), משיקולי הבראת החולה. משמעות הדבר היא שאצל 66% מהמטופלים המאובחנים עם סרטן ערמונית, אנחנו עושים ניתוח שבדיעבד לא הייתה לו הצדקה חזקה – עד היום לא היו לנו כלי ניבוי טובים מספיק, לדעת במי לטפל ובמי לעקוב.
במילים אחרות: אם אין לנו דרך לחזות אם גידול בערמונית יהיה “איטי” ו”עצל” או “אלים” – בואו נטפל בכולם, וכך נמנע מאותם 33% התפתחות של המחלה.
הבעיה היא שלניתוח, לקרינה ולמעשה לכל הטיפולים עבור סרטן ערמונית, יש תופעות לוואי אצל חלק מהמטופלים, שהעיקריות שבהן כוללות פגיעה בזקפה (עד כדי אין אונות של ממש) ודליפת שתן (עד כדי צורך להשתמש בפדים סופגים).
בדיקות משוכללות לאבחון מדוייק
בשנים האחרונות פותחו במעבדות המחקר בדיקות משוכללות, שתוצאותיהן מאפשרות לרופא האורולוג לקבל החלטות מושכלות יותר ומותאמות אישית לחולה שלפניו, ביחד עם הנתונים הקיימים לגביו (כמו תוצאת ה-PSA, הבדיקה הגופנית ודירוג גליסון שלו).
בדיקת OncoTypeDX, למשל, בודקת 12 גנים ייחודיים של המטופל, ואילו בדיקת Polaris בודקת גם מרקרים נוספים. הבדיקות חוזרות אל הרופא בצורה של “שורה תחתונה” ברורה, באחוזים וחוזה את הסיכוי למחלה מתונה או אגרסיבית.
ניקח לדוגמה שני מטופלים שהגליסון שלהם הוא 6 (ציון נמוך, אך כזה שמציין בלי שום ספק סרטן ערמונית), שעשינו להם בדיקות גנטיות מתוחכמות. אם אצל אחד, קיבלנו את התשובה שסיכוייו לשרוד ללא התערבות כלל (ללא ניתוח או הקרנות – רק מעקב) עומדים על 95%, יהיה לנו קל יותר להמליץ לו להישאר במעקב ולהימנע מטיפול. לעומת זאת, למטופל השני, שאצלו קיבלנו את התוצאה 20% – נוכל לתת המלצה סמכותית יותר לניתוח להסרת גידול בערמונית.
