אבנים בכליות מהוות את אחת התופעות הבריאותיות השכיחות ביותר. הסיכוי לאירוע כתוצאה מאבן במהלך החיים יכול להגיע ל- 10% . התופעה יכולה להתרחש גם בקרב ילדים, אך היא שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים, כאשר הגיל הממוצע להתפתחות אבנים בכליות הוא 32. גברים נוטים יותר מנשים לפתח את התופעה, אם כי הסיבה לכך אינה ברורה. במאמר זה נסקור את התופעה של אבנים בכליות, נכיר את התסמינים שלה ואת הגורמים התורמים להתפתחותה, ונציג את דרכי הטיפול השונות על היתרונות והחסרונות שלהם.
מהן אבנים בכליות?
הכליות הן איברים קטנים בקוטר של כעשרה סנטימטרים, והן ממוקמות בחלק האחורי של הגוף. תפקיד הכליות הוא לסנן את הדם מחומרי פסולת, אשר לאחר מכן נפלטים מן הגוף עם השתן. אבנים בכליות הן משקעים מוצקים קטנים, העשויים ממינרלים ומלחים שונים, אשר "נתקעים" בתוך הכליות או דרכי השתן. אבנים אלה יכולות להיות קטנות כגרגירי חול, ולהגיע עד לגודל של כדור גולף. אבני כליות יכולות לחסום את דרכי השתן ואף לגרום לזיהום ולכשל כלייתי חמור. אם חוויתם התקף אבנים בכליות, אתם ודאי יודעים כי זוהי תופעה לא נעימה שעשויה אף להיות כואבת ביותר, אך בעזרת טיפול נכון ניתן להתמודד איתה במהירות וביעילות.
סוגי אבנים בכליות
ישנם ארבעה סוגי אבנים בכליות:
- אבני סידן: זהו הסוג הנפוץ ביותר, המהווה כ-80% מכלל אבני הכליות באוכלוסייה. אבנים אלו עשויות סידן, בדרך כלל בשילוב עם אוקסלט. האוקסלט הוא חומר שמיוצר על ידי הכבד, וגם מגיע לגופנו דרך מזונות כמו אגוזים, שוקולד ועגבניות. אבני סידן עשויות אף להכיל פוספט, מצב המתקיים בדרך כלל בעקבות מצבים מטבוליים שונים.
- אבני חומצת שתן/חומצה אורית: זהו הסוג השני בשכיחותו, המתרחש כאשר השתן חומצי מדי. הדבר עשוי להתרחש בעקבות דיאטה עשירה מדי בחלבונים מן החי או בשל מחלת הסכרת.
- אבני סטרוויט: זהו סוג נדיר יותר של אבנים בכליות, הנוצר בעקבות זיהומים בדרכי השתן העליונות. אבנים אלה יכולות להתפתח במפתיע ולגדול במהירות וללא אזהרה.
- אבני ציסטין: התפתחות אבנים אלה היא תופעה גנטית נדירה ביותר, המתרחשת בקרב אחוז אחד מהאוכלוסייה, כאשר חומצת ציסטין דולפת מהכליות אל תוך השתן.
מהם הגורמים לאבנים בכליות?
התשובה לשאלה "מה גורם לאבנים בכליות" משתנה על פי סוג האבנים, אך גורמי הסיכון כוללים:
- שתיית מים מועטה מדי
- עודף משקל
- צריכת כמויות גדולות של חלבון מן החי
- תזונה עשירה במלח או בסוכר
- ניתוח מעקף קיבה
- מחלות מעי דלקתיות
- מחלות כליות
- נטילת תרופות מסויימות, כמו נוגדי חומצה על בסיס סידן
- פעילות יתר של בלוטת התריס
- רמות גבוהות של ויטמין די בגוף
- סוגים מסויימים של מחלת הסרטן
- טיפול כימותרפי
- מחלות מפרקים כמו שיגדון (גאוט)
- נטייה גנטית
- זיהומים בדרכי השתן
- סוכרת
כיצד וממה נוצרות אבנים בכליות?
אנשים רבים תוהים ממה נוצר אבנים בכליות. הדבר מתרחש כאשר בשתן יש ריכוז גבוה של מינרלים ומלחים, אך הוא לא מכיל מספיק נוזלים כדי להמיס אותם. בתנאים אלה, החומרים השונים נצמדים זה לזה לכדי יצירת גבישים בגדלים שונים.
אבנים בכליות – תסמינים
גם אם יש לכם אבנים בכליות תסמינים לא בהכרח יופיעו, לפחות לא בשלב הראשוני. התסמינים יתחילו להתפתח כאשר האבן תתחיל לנוע בתוך הכליה או שתגיע לצינור השופכה.
אבנים בדרכי השתן תסמינים יכולים לכלול:
- כאבים: הכאבים עשויים להשתנות בחומרתם, במיקומם ובתכיפות שלהם. כאבים בכליות ובדרכי השתן יכולים להופיע בגב, בבטן, במותניים או מתחת לכלוב הצלעות. אלו הם כאבים חדים, אשר בדרך כלל מגיעים בגלים ומשתנים בעוצמתם. אתם עשויים לחוש אף צריבה בעת מתן שתן, והתכווצויות שרירים עוצמתיות הנובעות מחסימת השופכה.
- שינויים במתן השתן: שינויים אלה יכולים לכלול תכיפות או דחיפות רבה במתן שתן או הפרשת כמויות גדולות או קטנות מן הרגיל של שתן בכל פעם.
- חום, צמרמורות ורעידות: תסמינים אלה מעידים ככל הנראה על התפתחות זיהום בדרכי השתן, ומחייבים הגעה מיידית לרופא.
סימפטומים נוספים עשויים לכלול:
- דימום מועט או רב בשתן
- שתן ורוד או חום
- שתן עכור ובעל ריח עז
- בחילה והקאות חוזרות ונשנות
הסמפטומים של אבנים בכליות עשויים להתפתח בהדרגה, אך הם בדרך כלל מתחילים בכאבים חדים המלווים בשינויים במתן שתן ובבחילות. אם אתם סובלים מתסמינים אלה והכאב אינו מוקל לאחר מספר שעות, מומלץ לפנות מיד לטיפול רפואי.
אבחון
כדי לאבחן אבנים בכליות, הרופא יאזין תחילה לתלונותיו של המטופל, לתיאור הכאבים ולתסמינים השונים. הרופא אף ישאל לגבי ההיסטוריה הרפואית כדי לבדוק אם קיימים גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי להתפתחות אבנים בכליות. בעיקר אירועים קודמים והיסטוריה משפחתית לאבני כליה.
הצעד הבא באבחנה הוא לערוך בדיקות דם כדי לאתר כמויות גבוהות של קריאטנין ושיינן (חומצה אורית) בדם, כמו גם מינרלים כמו סידן, נתרן, אוקסלט וכולי. בבדיקה זו ניתן גם לבדוק אם יש סימנים לזיהום בגוף.
הרופא אף יבצע בדיקות שתן, כדי לבדוק אם יש דימום, ואם הוא מכיל אבנים שכבר נפלטו. במקרה זה, הרופא יוכל לבדוק את האבן שנפלטה, להבין לאיזה סוג היא משתייכת, ובכך לדעת מהו הטיפול המומלץ.
הדרך הבטוחה ביותר לאבחן אבנים בכליות היא באמצעות בדיקת הדמיה (אחת או יותר). ישנן מספר בדיקות שבהן ניתן להשתמש:
- רנטגן – זוהי שיטה מיושנת יותר, שעלולה לפספס חלק מהאבנים, אך היא עשויה להיות יעילה מאוד במקרים מסויימים.
- אולטראסאונד – בבדיקת אולטראסאונד אין חשיפה לקרינה, והיא יעילה במידה בינונית לאיתור חסימות.
- CT בטן – זוהי הדרך היעילה והמדויקת ביותר לאיתור אבנים בכליות ובדרכי השתן, אך היא כוללת חשיפה לקרינה.
טיפול
הטיפול באבנים בכליות משתנה בהתאם לסוג האבן, גודלה והמיקום שלה בחלל הבטן. ישנם שלושה סוגים של טיפולים לא פולשניים:
- המתנה להפרשת האבן עם השתן: אבני כליה רבות הן כה קטנות, שהן יכולות לצאת מהגוף באופן טבעי עם הפרשת השתן. האבן עוברת בהדרגה מהכליה לשופכן ומיקום הכאב משתנה בהתאם. בעת שהאבן נפלטת לשלפוחית השתן יש בדרך כלל הקלה בכאב. במרבית המקרים לא תהיה בעיה לאבן להיפלט במהלך השתנה. הטיפול במהלך ההמתנה ליציאת האבן כולל משככי כאבים ולעיתים תרופות שיכולות להאיץ את תהליך הפליטה. תהליך זה עשוי להימשך מספר ימים עד שבועות ספורים, והוא בדרך כלל אינו דורש אשפוז.
- המסת אבני חומצת שתן: אבנים מסוג חומצה אורית ניתנות לעיתים להמסה על ידי הבססת השתן
- ריסוק חוץ גופי (ESWL)
זוהי טכניקה חוץ גופית לא-פולשנית, שבה משתמשים בגלי הלם מכוונים לשם ריסוק אבנים בכליות, בעזרת מכשיר הנקרא ליטוטריפטר. לאחר ריסוק האבנים, החלקיקים הקטנים יוצאים מן הגוף באופן טבעי עם השתן. התהליך מתרחש בהרדמה מקומית או מלאה, והוא נמשך כשעה . רק אבנים המודגמות בצילום בטן ניתנות לריסוק . היתרון של פעולה זו הוא בהיותה לא פולשנית. החסרונות כוללים אחוז הצלחה נמוך יחסית וכאבים שעלולים להיות בזמן פליטת הפירורים
3.אורטרוסקופיה
בתהליך אורטרוסקופיה מחדירים טלסקופ זעיר דרך השופכה, שלפוחית השתן והשופכן (הצינור המחבר בין הכליות לשלפוחית השתן). התהליך מבוצע בדרך כלל בהרדמה מלאה, והוא נמשך כשעה. כאשר האבן קטנה, ניתן להוציא אותה בשלמותה, אך לעיתים יש צורך לרסק את האבן בעזרת סיב לייזר מדוייק ביותר. מרבית פיסות האבן מפונות בזמן הפעולה. פירורים קטנים יפלטו מהגוף באופן טבעי. זוהי שיטה יעילה במיוחד, המתאימה לרוב סוגי האבנים.
- ריסוק מלעורי (PCNL)
תהליך זה מיועד לריסוק אבנים גדולות או כאלו שלא ניתן לטפל בשיטות אחרות. התהליך נמשך בין שעתיים לשלוש שעות, וההחלמה ממנו לוקחת בדרך כלל מספר ימים.
בתהליך ריסוק מלעורי מכניסים טלסקופ מיוחד דרך חתך קטן במותן אל תוך הכליה. דרך הטלסקופ ניתן להחדיר מכשור שמסוגל לטחון את האבן ולשאוב הפירורים בו זמנית . זו פעולה פולשנית אך יעילה מאד
שאלות נפוצות
שאלה: כמה זמן נמשך התקף אבנים בכליות?
תשובה: התקף אבנים בכליות עשוי להימשך שבועות ספורים, אם הוא אינו מטופל. אם האבנים קטנות, הן עשויות להיפלט מן הגוף באופן טבעי לאחר פרק זמן זה. עם זאת, לא כדאי לחכות ולתת לתופעה לעבור לבד, כיוון שללא טיפול הדבר עשוי להוות סכנת חיים. אם אתם חושדים כי אתם סובלים מאבנים בכליות – פנו מיד לטיפול רפואי.
שאלה: האם ההתקף יכול לחזור?
תשובה: בהחלט. ישנם אנשים שנוטים לפתח אבנים בכליות, במיוחד אם ההפרעה בעלת מקור גנטי. לכן, חשוב מאוד לשתות הרבה מים, להקפיד על פעילות גופנית ולאכול תזונה נכונה שתקטין את הסיכוי להישנות התופעה.
שאלה: מהם הסיבוכים של אבנים בכליות?
תשובה: מלבד תסמינים כמו כאב, הקאות ודם בשתן, אבנים בכליות עלולות לגרום לסיבוכים רפואיים רציניים, הכוללים:
- זיהומים חמורים שעלולים להיות מסכני חיים
- צלקות ופגיעה בכליות
- אי ספיקת כליות חמורה
- אובדן תפקוד מוחלט של כליה
- חסימת שלפוחית השתן, המביאה לעצירת שתן כואבת
שאלה: האם יש טיפול טבעי?
תשובה: ישנם מספר טיפולים טבעיים באבנים בכליות, הכוללים צריכה של מזונות ותוספי תזונה שונים, אך הטיפולים הללו אינם מוכחים קלינית. כמו במקרים רבים, התרופה הטובה ביותר היא מניעה על ידי צריכה מרובה של מים, הימנעות מהתייבשות ואכילת תזונה מאוזנת.
